פסק-דין בתיק בר"ע 26607-04-12

השופטת לאה גליקסמן

1.     לפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה מיום 27.2.12 המורה על מחיקת התביעה, ובקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בחיפה מיום 1.4.12 הדוחה את בקשת המערער לביטול פסק הדין האמור (השופט נוהאד חסן; ב"ל 20694-09-11).

2.      בהסכמת הצדדים, החלטנו לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות, והוגש ערעור על פי הרשות, וזאת בהתאם לקבוע בתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991.

3.      הרקע לבקשה:

3.1. בבית הדין האזורי התבררה תביעתו של המערער להכיר בירידה בשמיעה ובטנטון מהם הוא סובל כ"פגיעה בעבודה" כמשמעה בפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 , לאחר שזו נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי.

3.2. הדיון בתביעה נקבע ליום 27.2.12. בבוקר הדיון הגיש המערער בקשה דחופה לדחיית מועד הדיון, וזאת בנימוק כי בשלב זה אין עדיין ראיות לחשיפה לרעש מזיק. המערער טען כי לכתב ההגנה צורפו בדיקות סביבתיות למיפוי מפלסי רעש במקום עבודתו של המערער שבוצעו בשנת 2008. לכן, הוא פנה למעביד להמציא את כל הבדיקות אשר בוצעו במפעל, אך עד למועד הדיון הוא טרם קיבל לידיו את המסמכים. 

3.3. לדיון התייצב ב"כ המשיב בלבד, וב"כ המערער לא התייצב. ב"כ המשיב הודיע כי הוא משאיר לשיקול דעת בית הדין את  ההחלטה בבקשה לדחיית מועד הדיון. בית הדין האזורי נתן פסק דין במעמד המשיב, ובו קבע כי אינו רואה בעין יפה את התנהלות המערער, ואת העובדה כי בקשתו הדחופה לדחיית מועד הדיון הוגשה כשעתיים לפני מועד הדיון, אשר המערער ידע אודותיו עוד מיום 12.9.11; בנוסף, כתב ההגנה ונספחיו הוגשו לבית הדין בחודש נובמבר 2011, כך שהיה למערער מספיק זמן לבחון את העניין. לפיכך, הורה בית הדין האזורי בפסק דינו על מחיקת התביעה. כן  נקבע כי בנסיבות המקרה לא ייפסקו הוצאות, אולם, אם תוגש בקשה לביטול פסק הדין, תנאי להגשתה יהיה תשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 1,000 ש"ח.

3.4. המערער הגיש בקשה לביטול פסק הדין. ב"כ המערער טען כי אמנם הגיש את הבקשה לדחיית מועד הדיון בסמוך לדיון, אך משלא נתקבלה תשובה לבקשה הוא היה בדרכו לדיון בבית הדין, אשר היה קבוע לשעה 13:00. אולם, בשעה 12:05, לפי רישומי מרכז המידע הארצי, התקשרו אליו ואמרו לו כי נמסר להם מפי מזכירה מבית הדין כי אין צורך להגיע לדיון, והחלטה תתקבל בהמשך. ב"כ המערער טען כי כלל ידוע, שמובהר גם על ידי נציגי מרכז המידע, כי כל עוד לא נתקבלה החלטה בבקשה לדחיית המועד יש להתייצב לדיון. לכן, הוא היה מתייצב לדיון בהעדר החלטה, והוא לא התייצב לדיון אך ורק בהסתמך על ההודעה של מרכז המידע הארצי, שהטעתה אותו.    

3.5. בהחלטה מיום 1.4.12 דחה בית הדין האזורי את הבקשה לביטול פסק דין, בקובעו כי אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו. לנוכח העובדה שלא נתבקשה תגובת הצד שכנגד, לא חויב המערער בהוצאות.

פסק הדין מיום 27.2.12 וכן החלטה זו הם מושא בקשת הערעור שלפנינו.

4.      על פסק הדין של בית הדין האזורי הייתה למערער זכות ערעור בתוך 30 יום מהמועד בו הומצא לו פסק הדין, ומועד זה חלף זה מכבר. לפיכך, החלטת בית דין זה מיום 9.5.12 ופסק דין זה עניינם בבקשת רשות הערעור על ההחלטה מיום 1.4.2012 בלבד.

5.      המערער טען כי שגה בית הדין האזורי עת מחק את התביעה בהיעדר התייצבות מאחר שהמחדל של אי התייצבותו נבע מהטעיית מזכירות בית הדין. בעניין זה חוזר המערער על טענותיו בבקשה לביטול פסק דין כאמור בפסקה 3.4 לעיל; שגה בית הדין האזורי בכך שלא התייחס לטענות שהועלו בבקשה לביטול פסק הדין, ודחה את הבקשה. בנוסף, העלה המערער טענות לגופה של התביעה ולסיכויי התביעה.

6.      בהחלטה מיום 9.5.12, קבע בית דין זה כי:

6.1.           בהתאם לתקנה 50(א) לתקנות בית דין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן - התקנות) בעל דין שלא התייצב לדיון ובית הדין דן שלא בפניו, רשאי לבקש ביטולו של פסק הדין שהומצא לידיו. בהתאם לפסיקה בקשה לביטול פסק דין תוכרע רק לאחר קיום דיון בבקשה במעמד הצדדים (עדמ (ארצי) 24/06 עבד באקי עמאר - מצרואה מוהנד, ניתן ביום 29.10.06; ע"ע 295/06 אלקסיי קוסטוב - קופל אחזקות מבנים בע"מ, ניתן ביום 29.10.2006). במקרה הנדון, בית הדין האזורי דחה על הסף את הבקשה לביטול פסק דין, לא התייחס לטענות המערער שהועלו בה,  ואף לא קיים דיון בנוכחות הצדדים.

6.2.           בבירור שנערך מול מרכז המידע אושרה גרסתו של ב"כ המערער כי נמסר לו על ידי מרכז המידע בשעה 12:05 כי הדיון יידחה וההחלטה תינתן בהמשך.

6.3.           לאור האמור הציע בית דין זה לצדדים כי " פסק דינו של בית הדין האזורי יבוטל, ותביעתו של המבקש[=המערער] להכרה בליקוי שמיעה ובטנטון כפגיעה בעבודה תידון לגופה. לנוכח העובדה שב"כ המבקש פעל על יסוד מידע שנמסר לו ממרכז המידע, לא יחויב המבקש בהוצאות".

7.      המערער הסכים להצעת בית הדין. המשיב הודיע כי הוא מסכים להצעת בית הדין לאור נסיבות המקרה, כך שפסק דינו של בית  הדין האזורי יבוטל והתביעה תידון לגופה.

8.      לאור הסכמת הצדדים, ניתן בזה תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים כך שפסק דינו של בית הדין האזורי מיום 27.2.12 יבוטל, ותביעתו של המערער להכרה בליקוי שמיעה ובטנטון כפגיעה בעבודה תידון לגופה. לנוכח העובדה שב"כ המערער פעל על יסוד מידע שנמסר לו ממרכז המידע, המערער לא יחויב בהוצאות. כפי שהובהר בהחלטה מיום 9.5.2012, לא היה מקום לדחות על הסף את הבקשה, ללא התייחסות לטענות המערער, ללא העברתה לתגובת המשיב, וללא קיום דיון בה, ככל שהיה צורך לקיים דיון לאחר קבלת תגובת המשיב.

9.      בנסיבות העניין, אין צו להוצאות למי מהצדדים.